טיולים בארץ ומסעות בעולם נחווים בד"כ בעוצמה בזכות הטבע וצבעו,
הריחות המתלווים, הטעמים, המפגשים ועוד "מתנות" שלכל אחד ניתנות, אם הוא פתוח אליהן.

בד"כ שוכחים את הפשלות שאירעו, תקלות שקרו ונותרים עם טעם מתקתק של עוד.

בקטיגוריה זו אני חולקת עמכם חוויות מטיולים בארץ ובעולם, כאלה שרגשו אותי ונתנו לי את ההשראה לתעד בכתב חרוז את תחושותי:

אחד מהם שחוויתי בעוצמה, היה מסע להודו הציורית והמורכבת. למסע קראנו "מסע נשי", באשר הקבוצה היתה מורכבת מנשים בלבד, רובן אי שם באמצע החיים.

וזוהי הברכה הראשונה לקראת המסע:

המסע שלפני...

זהו שיר של בוקר, שלא עולה ביוקר,

לכבוד "ד"ש ממסע נשי", שמזמין אותנו לכתוב משהו אישי.

אז פתאם קם אדם ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת,

הוא מבין שלפני ואחרי, העולם לא עצר/יעצור מלכת,

הוא מרגיש כי זה הזמן לשינויים, והגיע זמן להניע אתהחיים.

וכשהאדם הוא אשה, הדבר לא ייעשה בלחישה,

כי היא נבראה מצלם, והותירה את היקום בהלם,

כי אשה היא עוצמה, אשה היא מעצמה,

וכשהיא זאת מבינה, לעולם היא מביאה רננה.

ובהליכתה מביטה היא ימינה ושמאלה,

ומליבה אבן נגולה,

כי היא פוגשת בחברות לדרך, שכבר יודעות מהו ערך,

ערך האמהות הממומש ללא ליאות,

ערך הפרנסה, שגובר על כל מלאכה מאוסה,

ערך המשפחתיות שמביאה לחיים איכותיות,

ועוד ערכים שבשבילם אנו חיים.

והיא מבחינה בשתיים מיוחדות, שפניהן ממש מוארות,

כאלה שמסוגלות להכיל, ולחיות את החיים ללא חיל,

היא תוהה על קנקנן, ורוכבת עמן אל הענן,

לטעום את "מטעמי" המזרח, ולרצות שכוכבה יזרח.

לראות חיים אחרים, ולהבין אולי ששלנו דוקא נהדרים.

לחיות חוויה מתקנת, עם קבוצת נשים מפרגנת.

אז פתאם קמה אשה, ומרגישה שהיא נחושה,

לבקר בשדות זרים, ואת חייה להרים,

ומצטרפת למסע של נשים, כך סתם באמצע החיים,

ובלבה תשוקה גדולה, שעטופה באיזו הקלה,

כי ההרפתקאה היא הדרך, והעשייה היא הערך.

ואין חשש בלי ריגוש, ואין היסוס בלי קשקוש.

וכשחוברים אלה השניים, נהנים מלוא חופניים.

אז פתאום קם אדם ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

וכשהאדם הוא אשה, היא גוברת על חששה,

ומצטרפת לקבוצת נשים אנונימיות, שהן קודם כל אופטימיות,

ויודעת שחייה שאחרי, לא יהיו כמו אלה שלפני,

ועכשיו היא מתרגשת, ובטנה בתוכה רוחשת,

כי הודו לה ממתינה, ובתוכה תתפתח התובנה.

------------------------------------

וכתבתי גם המנון לקבוצה שאיחד אותנו בכל מקום אליו הגענו: