שביל ישראל נפרש מדן ועד טאבה על פני 940 ק"מ. הוא סומן ב-1995 והחל "לפרנס" הרפתקאנים, טיילים, הלכים ואחרים בגווניו הנופיים המתחלפים, בריחותיו המיוחדים,"במלאכי השביל" הנדיבים המלינים רבים בביתם חינם אין כסף, ובעיקר בקבוע האהבה לנופי הארץ.
התוודעתי לשביל באיחור רב ולחלוטין במקרה.
בספרו "מסע חיפושים" עם חברים באמצע החיים,לאורך שביל ישראל מתעד אייל חלפון (במאי קולנוע ותסריטאי מוכשר)את מסעותיו לאורך השביל בליווית אנשים,שחלק מהם לא פגש שנים, כחלק ממסע חיפושים אישי של גבר באמצע החיים.

     
בפרק הראשון בספר בו מתוארת היציאה למקטע הראשון של השביל (תל-דן עד מצודת ישע) הוא כותב:"..חלצתי נעליים והתקשרתי לסאונדמן שעבד איתי בסרט תיעודי שצילמתי שנה קודם באתיופיה ,כדי שיבוא ויאסוף אותי. הסאנדמן ,חיים שפיר,שמו,גר בקיבוץ שדה נחמיה הסמוך, וכעסק צדי להשלמת הכנסה,הוא בנה צימר על הדשא מול הבית שלו. צימר פרטי על דשא הקולקטיב. יש דבר כזה. טלטלת ההפרטה ניערה הרעיון הקיבוצי ויצרה רסס יוזמות מפתיעות למדי. די פינטזתי איך אני נזרק לי בצימר, ממלא מים באמבטיה, פותח בקבוק בירה ושוכח מכל הפתיחה הלא ממש מוצלחת של ההליכה שלי. הבעיה שהצימר היה תפוס. הסאנדמן הרי לא ידע שעננת באסה משפחתית מהזן הרגיל תשלח אותי לחפש סידורי אירוח כבר בתחילת הדרך.לא נורא, אמר הסאונדמן, יש לו מפתח לחדר המתנדבים. ואני אוכל לישון שם. בינתיים , בוא נלך לראות משחק כדורגל".
ובכן הצימר היה תפוס על ידי, ובדיוק הייתי בנקודת מפנה בחיים. וכשאייל חלפון בא לקחת מפתח לחדר המתנדבים, פגשתי אותו לראשונה, אז שטח בפני את משנתו בענין יעודו של שביל ישראל עבורו.
 


שיחה מרתקת זו היתה אירוע מכונן עבורי, הן כי בעטיה הכרתי את המושג "שביל ישראל", והן כי נשביתי בקסמים הפוטנציאלים שקיימים בנופי השביל.
ולא נתבדיתי. ומאז אני צועדת אתהשביל...מקטע למקטע...עם זיעה, התנשפויות, אך בהמון אהבה... והאמינו לי... קורה שם משהו.

ואלה כמה הגיגים שחרזתי בעקבות "חווית השביל"



שביל ישראל = הליכה שהיא מתת אל
איזה יום היה לנו, הרגשנו איך כל אחד,הוא ממש משלנו,
בחניון של הביג נצטלבו דרכינו,
וכוס התה אימצנו לחיקינו,
כי דני בחיוכו הממיס, אין מה שאותו יכעיס,
ועמית בסבר פניה הנעים, גם את לב המאחרים הפעים,
והנה סרט אדום על יד, ואתה קשור לעולמי עד,
לחבורת אנשים מיוחדת,שבאמצעות "שקוף" מתאחדת,
וברחובות נצרת, שואטת החבורה, ואני חשה ממש כאילו הייתי נערה,
והתרמיל על הגב,ו בשמים העב,
וקדימה לשיבלי נסתערה,בצעדי הקפוארה.
ובראש החבורה היום,אבי המדליק -מדריך היהלום.
עוד סיפור בדיחה ושיר, ואנו כבר מעירים את כל העיר.
והנה החץ מוביל שמאלה, וחס וחלילה לא ניפולה,
ומנוחת לוחמים ראשונה, והנה בתשי הרעננה.
בקציצות מנגולד אותנו מכבדת, ואף אדם אינה מאבדת,
ושלומי שולף "הג'עלול", הנה תיכף יגיע תעלול.
וסובבת לה החבורה במעגל,
משל מרחפת על גלגל,
בסבב היכרות עסקינן, ואיזה אנשים....חבל על הזמן.
הנה המורה הנאורה, ואחות שחווה הארה,
והמרפא הסיני החביב, והוטרינר שלחיות אינו מכאיב,
וזו ביוגה מתמחה, וזה אחראי על חה חה חה,
וגם עובד סוציאלי, והוא במקצוע אקטואלי,
וכך נרקם הקשר, ובהמשך הופך הוא עשר.



_____________________________________________________________________


סיפור על הפטריה שבשביל
"נרתיקנית דביקה" שמה, אלא מה?
קצת באיחור, ולכולם זה ברור,
אי אפשר להשאר אדיש, אחרי שהלכנו על הכביש.
היתה זו חבורה כה מיוחדת, שרוח הספורט אותה מאחדת,
לפתע הפציעה בעוספייה בשוק, והיה בלב איזה תקתוק,
כי היא עשתה כבר את יגור, ולי שוב היה ברור,
שהעליה לא בשבילי, זה משהו ממש פלילי,
וחברנו שלושה אל זו החורה, ולכולם היה חיוך של הארה,
וגיל בראש מוביל, ואת כולנו מצחוק בן מפיל,
ונשלף לו בקבוק צהבהב, והכלב של אדית נובח הבהב,
ונשתה לחיים מן המכסה, כי הוא את ליבנו ממש מכסה,
ברוך של חמימות, ובתשלובת של מהות.
ושוויץ מוטמעת בנחל חיק, וזה ללא צל של ספק,
כי הירוק של האלון, מפיח אויר ממש כבלון,
וזו הנרתיקנית הדיקה, ממתינה להיכנס לאגדה,
והחלבה המתוקה, את הקושי ממתיקה,
ועוד עלייה על תל, והלב ממש מטלטל,
והנה האורן הנצחי, שהוא ממש הכי,
ועוד תקרובת בתשי מוציאה, וכולם יודעים שהיא אשה מציאה,
ודני שומר כמאסף, ועמית הולכת בכיף,
ואלי "גזר" חמוד כתמיד, ואיציק חושב על העליה בעתיד,
ואני שוב מקטרת, העליה שוב מטרטרת,
ועוד איזה סקנדל, שלזו נפל הסנדל,
והנה יש גם אורחת, שפעם היתה איתנו פורחת,
ואז התרחקה, וכבתה לה האבוקה,
ושבה לחיקנו, משל לא שמה עלינו.
וזה מקטע שלוש עשרה, ואנחנו לא בני תשעה עשרה,
אבל צועדים בינות שיחים, משל היינו בני עשרים,
איזו ארץ נהדרת, סקס אפיל איננה נעדרת.
ולנרתיקנית הדביקה שלום, כי בן בן הגיע הלום,
כי אצלו כל אשה יהלום, וזה פשוט חלום.
להתראות במקטע הבא, ומי שלא בא....לא בא..
------------------------------------------